מעשי השליחים 22:17-28

עָמַד שָׁאוּל בְּאֶמְצַע הָאַרְיוֹפָּגוֹס וְאָמַר: "אַנְשֵׁי אַתּוּנָה, בְּכָל דָבָר רוֹאֶה אֲנִי שֶׁיִּרְאֵי אֱלֹהוּת אַתֶּם מְאֺד, כִּי כַּאֲשֶׁר עָבַרְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְּקָדְשֵׁיכֶם מָצָאתִי גַּם מִזְבֵּחַ שֶׁכָּתוּב עָלָיו, 'לְאֵל בִּלְתִּי נוֹדָע'. וּבְכֵן, אֶת זֶה שֶׁאַתֶּם עוֹבְדִים מִבְּלִי לָדַעַת אוֹתוֹ, אוֹתוֹ אֲנִי מַכְרִיז לָכֶם: הָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. הוּא אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְאֵין הוּא שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹת מַעֲשֵׂה יָדַיִם; גַּם אֵין יְדֵי אָדָם מְשָׁרְתוֹת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא זָקוּק לְאֵיזֶה דָּבָר, שֶׁהֲרֵי לַכֺּל הוּא נוֹתֵן חַיִּים וּנְשָׁמָה וְכָל דָּבָר. מֵאָדָם אֶחָד הוּא יָצַר אֶת כָּל עַמְמֵי בְּנֵי אָדָם לְהוֹשִׁיבָם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְיָעַד זְמַנִּים קְבוּעִים וְקָבַע אֶת גְּבוּלוֹת מוֹשָׁבָם – לְמַעַן יְחַפְּשׂוּ אֶת הָאֱלֹהִים; אוּלַי יְגַשְּׁשׁוּ אַחֲרָיו וְיִמְצְאוּ אוֹתוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק מִכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. הֵן בּוֹ אֲנַחְנוּ חַיִּים וּמִתְנוֹעֲעִים וְקַיָּמִים, כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲחָדִים מִמְּשׁוֹרְרֵיכֶם אָמְרוּ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ צֶאֱצָאָיו.