מעשי השליחים 16:16-34

כְּשֶׁהָלַכְנוּ פַּעַם לִמְקוֹם הַתְּפִלָּה פָּגַשְׁנוּ נַעֲרָה אַחַת אֲחוּזַת רוּחַ נִחוּשׁ, שֶׁעָשְׂתָה הוֹן רַב לַאֲדוֹנֶיהָ בְּנִחוּשׁ הֶעָתִיד. אוֹתָהּ נַעֲרָה הָלְכָה אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחֲרֵינוּ וְקָרְאָה: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עַבְדֵי אֵל עֶלְיוֹן וְהֵם מַכְרִיזִים לָכֶם דֶּרֶךְ יְשׁוּעָה!" כָּךְ עָשְׂתָה יָמִים רַבִּים. מֵאַחַר שֶׁזֶּה הִטְרִיד מְאֺד אֶת שָׁאוּל, פָּנָה אֶל הָרוּחַ וְאָמַר: "אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, צְאִי מִמֶּנָּה!" בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה הָרוּחַ. רָאוּ אֲדוֹנֵי הַנַּעֲרָה כִּי אָבְדָה תִּקְוָתָם לַעֲשׂוֹת רְוָחִים, תָּפְסוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שִׁילָא וְסָחֲבוּ אוֹתָם אֶל כִּכַּר הָעִיר לְהַעֲמִידָם לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַשָּׂרִים אָמְרוּ: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְעוֹרְרִים אַנְדְּרָלָמוּסְיָה בְּעִירֵנוּ. יְהוּדִים הֵם, וּמְלַמְּדִים מִנְהָגִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְקַבְּלָם וְאָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁכֵּן רוֹמִים אֲנַחְנוּ." אָז קָם עֲלֵיהֶם הֶהָמוֹן כְּאִישׁ אֶחָד וְהַשָּׂרִים קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וְצִוּוּ לְהַלְקוֹתָם. אַחֲרֵי שֶׁהִלְקוּ אוֹתָם מַלְקוֹת רַבּוֹת הִשְׁלִיכוּ אוֹתָם לַכֶּלֶא וְצִוּוּ עַל הַסּוֹהֵר לְשָׁמְרָם הֵיטֵב. עִם קַבָּלַת הַפְּקֻדָּה הִשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַכֶּלֶא הַפְּנִימִי וְאֶת רַגְלֵיהֶם סָגַר בַּסַּד. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁשָׁאוּל וְשִׁילָא הִתְפַּלְּלוּ וְשָׁרוּ שִׁירֵי הַלֵּל לֵאלֹהִים וְהָאֲסִירִים מַקְשִׁיבִים לָהֶם, הָיְתָה פִּתְאוֹם רְעִידַת אֲדָמָה חֲזָקָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְּסוֹדוֹת בֵּית הַסֺּהַר הִזְדַּעְזְעוּ, וּבְבַת אַחַת נִפְתְּחוּ כָּל הַדְּלָתוֹת וְכָל הַשַּׁרְשְׁרוֹת נִתְּקוּ. הַסּוֹהֵר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּכְשֶׁרָאָה כִּי דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא פְּתוּחוֹת שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְעָמַד לַהֲרֺג אֶת עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהָאֲסִירִים בָּרְחוּ. אַךְ שָׁאוּל קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: "אַל תַּעֲשֶׂה שׁוּם רַע לְעַצְמְךָ; כֻּלָּנוּ פֺּה!" הַסּוֹהֵר בִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲלוּ אוֹר וּמִהֵר פְּנִימָה, וּבִרְעָדָה נָפַל לְרַגְלֵי שָׁאוּל וְשִׁילָא. כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אוֹתָם אָמַר: "רַבּוֹתַי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהִוָּשַׁע?" הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ: "הַאֲמֵן בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְתִוָּשַׁע אַתָּה וּבְנֵי בֵּיתְךָ." הֵם הִשְׁמִיעוּ לוֹ אֶת דְבַר הָאָדוֹן, וּלְכָל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ. בְּאוֹתָהּ שְׁעַת לַיְלָה לָקַח אוֹתָם וְרָחַץ אֶת חַבּוּרוֹתֵיהֶם, וּמִיָּד נִטְבַּל הוּא וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם אֶל בֵּיתוֹ, עָרַךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵיהֶם וְשָׂמַח מְאֺד עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ כִּי הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים.