מעשי השליחים 1:11-18

הַשְּׁלִיחִים וְהָאַחִים אֲשֶׁר בִּיהוּדָה שָׁמְעוּ שֶׁגַּם הַגּוֹיִם קִבְּלוּ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים. אֲבָל כַּאֲשֶׁר עָלָה כֵּיפָא לִירוּשָׁלַיִם הִתְוַכְּחוּ אִתּוֹ בְּנֵי הַמִּילָה בְּאָמְרָם: "נִכְנַסְתָּ אֶל אֲנָשִׁים עֲרֵלִים וְאָכַלְתָּ אִתָּם!" הִתְחִיל כֵּיפָא לְסַפֵּר לָהֶם אֶת הָעִנְיָן לְפִי הַסֵּדֶר: "מִתְפַּלֵּל הָיִיתִי בָּעִיר יָפוֹ וּבִהְיוֹתִי בְּהִתְעַלּוּת רָאִיתִי מַרְאֶה: אֵיזֶה כְּלִי דּוֹמֶה לְמִפְרָשׂ גָּדוֹל מוּרָד בְּאַרְבַּע קְצוֹתָיו מִן הַשָּׁמַיִם וּמַגִּיעַ עַד אֵלַי. כְּשֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי בּוֹ רָאִיתִי אֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ, אֶת חַיּוֹת הַיַּעַר וְהָרְמָשִׂים וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם. גַּם שָׁמַעְתִּי קוֹל אוֹמֵר אֵלַי, 'קוּם, כֵּיפָא, שְׁחַט וֶאֱכֺל.' אֶלָּא שֶׁאָמַרְתִּי, 'בְּשׁוּם פָּנִים לֹא, אֲדוֹנִי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַס לְתוֹךְ פִּי פִּגּוּל אוֹ טָמֵא.' שֵׁנִית הֵשִׁיב קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, 'לַאֲשֶׁר טִהֵר אֱלֹהִים, אַתָּה אַל תִּקְרָא "טָמֵא".' זֶה הָיָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים וְהַכֺּל שָׁב וְהָעֳלָה לַשָּׁמַיִם. וְהִנֵּה בְּדִיּוּק אָז עָמְדוּ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים לְיַד הַבַּיִת אֲשֶׁר הָיִיתִי בּוֹ וְהֵם נִשְׁלְחוּ אֵלַי מִקֵּיסַרְיָה. הָרוּחַ אָמְרָה לִי לָלֶכֶת אִתָּם וְלֹא לְהַסֵּס. גַּם שֵׁשֶׁת הָאַחִים הָאֵלֶּה בָּאוּ אִתִּי וְנִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הָאִישׁ. הוּא סִפֵּר לָנוּ שֶׁרָאָה אֶת הַמַּלְאָךְ בְּבֵיתוֹ, עוֹמֵד וְאוֹמֵר: 'שְׁלַח אֶל יָפוֹ וּקְרָא לְשִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה כֵּיפָא. הוּא יְדַבֵּר אֵלֶיךָ דְּבָרִים אֲשֶׁר תִּוָּשַׁע בָּהֶם אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ.' כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר צָלְחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֺּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁצָּלְחָה עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה, וְנִזְכַּרְתִּי בַּדָּבָר שֶׁאָמַר הָאָדוֹן, 'יוֹחָנָן הִטְבִּיל אֶתְכֶם בְּמַיִם, אַךְ אַתֶּם תִּטָּבְלוּ בְּרוּחַ הַקֺּדֶשׁ.' וּבְכֵן, אִם אֱלֹהִים נָתַן לָהֶם אֶת אוֹתָהּ הַמַּתָּנָה כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לָנוּ, הַמַּאֲמִינִים בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, מִי אֲנִי שֶׁאוּכַל לַעֲצֺר בְּעַד אֱלֹהִים?" כְּשָׁמְעָם זֺאת לֹא הֵשִׁיבוּ דָּבָר, אֶלָּא נָתְנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהִים בְּאָמְרָם: "אָכֵן גַּם לַגּוֹיִם נָתַן אֱלֹהִים לַחֲזֺר בִּתְשׁוּבָה אֱלֵי חַיִּים."