השניה לכיפא 4:1-9

בְּדֶרֶךְ זֺאת נָתַן לָנוּ הַבְטָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֺד וִיקָרוֹת, לְמַעַן תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים עַל־יָדָן בַּטֶּבַע הָאֱלֹהִי בְּהִמָּלֶטְכֶם מֵהַכִּלָּיוֹן הַשּׂוֹרֵר בָּעוֹלָם בְּשֶׁל הַתַּאֲוָה. מִשּׁוּם כָּךְ שִׁקְדוּ בְּכָל מְאֺדְכֶם לְהוֹסִיף עַל אֱמוּנַתְכֶם אֶת הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית, וְעַל הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית אֶת הַדַּעַת, וְעַל הַדַּעַת אֶת כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר, וְעַל כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר אֶת הַסַּבְלָנוּת, וְעַל הַסַּבְלָנוּת אֶת הַחֲסִידוּת, וְעַל הַחֲסִידוּת אֶת הָאַחֲוָה, וְעַל הָאַחֲוָה אֶת הָאַהֲבָה; שֶׁהֲרֵי אִם אֵלֶּה יִהְיוּ בָּכֶם וְיִרְבּוּ, לֹא יַנִּיחוּ לָכֶם לִהְיוֹת בְּטֵלִים וּבִלְתִּי פּוֹרִיִּים בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִידִיעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. מִי שֶׁאֵין לוֹ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עִוֵּר הוּא, קְצַר רְאוּת; הוּא שָׁכַח כִּי טֺהַר מֵחֲטָאָיו הָרִאשׁוֹנִים.