השניה אל הקורינתים 4:6-10

אַדְּרַבָּא, בְּכָל דָּבָר אֲנַחְנוּ מַצִּיגִים אֶת עַצְמֵנוּ כִּמְשָׁרְתֵי אֱלֹהִים: בְּרֺב סַבְלָנוּת, בְּצָרוֹת, בְּמַחְסוֹר, בִּמְצוּקוֹת, בְּמַכּוֹת, בְּבָתֵּי כֶּלֶא, בִּמְהוּמוֹת, בְּעָמָל, בְּלֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה, בְּצוֹמוֹת, בְּטָהֳרָה, בְּדַעַת, בְּאֺרֶךְ רוּחַ, בִּנְדִיבוּת לֵב, בְּרוּחַ הַקֺּדֶשׁ, בְּאַהֲבָה אֲמִתִּית, בְּדִבּוּר אֱמֶת, בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים, בְּנֶשֶׁק הַצֶּדֶק שֶׁבִּימִינֵנוּ וּבִשְׂמֺאלֵנוּ, בְּכָבוֹד וּבְקָלוֹן, בְּשֵׁם רַע וּבְשֵׁם טוֹב; כְּאִלּוּ מַתְעִים, אַךְ אָנוּ נֶאֱמָנִים; כְּאִלּוּ בִּלְתִּי מֻכָּרִים, אַךְ אָנוּ מֻכָּרִים; כְּמֵתִים וְהִנֵּה אָנוּ חַיִּים; כְּנֶעֱנָשִׁים וְלֹא מוּמָתִים; כְּנֶעֱצָבִים, אַךְ שְׂמֵחִים תָּמִיד; כַּעֲנִיִּים, אַךְ מַעֲשִׁירִים אֶת הָרַבִּים; כְּחַסְרֵי כֺּל וְעִם זֺאת יֵשׁ לָנוּ הַכֺּל.