השניה אל הקורינתים 1:5-5

אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאִם יֵהָרֵס בֵּית מִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, יֵשׁ לָנוּ בִּנְיָן מֵאֵת אֱלֹהִים, בַּיִת שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם וְהוּא בַּשָּׁמַיִם לְעוֹלָמִים. הֵן בָּזֶה, בְּמִשְׁכָּנֵנוּ הָאַרְצִי, נֶאֱנָחִים אָנוּ וְעַזִּים כִּסּוּפֵינוּ לִלְבֺּשׁ גַּם אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר מִן הַשָּׁמַיִם – אִם אָמְנָם נִמָּצֵא עוֹד לְבוּשִׁים וְלֹא עֲרֻמִּים – כִּי גַּם בִּהְיוֹתֵנוּ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ כָּעֵת, נֶאֱנָחִים אָנוּ מִכֺּבֶד הַמַּשָּׂא; שֶׁהֲרֵי אֵינֶנּוּ חֲפֵצִים לְהִתְפַּשֵּׁט, אֶלָּא לְהוֹסִיף לְבוּשׁ בְּאֺפֶן שֶׁהַכָּפוּף לַמָּוֶת יִבָּלַע עַל־יְדֵי הַחַיִּים. וֵאלֹהִים הוּא אֲשֶׁר הֵכִין אוֹתָנוּ לְכָךְ וְנָתַן לָנוּ אֶת עֵרְבוֹן הָרוּחַ.