הראשונה אל הקורינתים 18:1-25

הֵן דְּבַר הַצְּלָב הוּא סִכְלוּת בְּעֵינֵי הָאוֹבְדִים, אַךְ לָנוּ הַנּוֹשָׁעִים הוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב: "אֲאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמִים וּבִינַת נְבוֹנִים אַסְתִּיר." אַיֵּה הֶחָכָם? אַיֵּה הַבָּקִי בַּתּוֹרָה? אַיֵּה הַמִּתְפַּלְמֵס שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה? הַאִם לֹא שָׂם הָאֱלֹהִים אֶת חָכְמַת הָעוֹלָם לְאִוֶּלֶת? וּמֵאַחַר שֶׁבְּחָכְמַת הָאֱלֹהִים לֹא הִשְׂכִּיל הָעוֹלָם לָדַעַת אֶת אֱלֹהִים בְּאֶמְצָעוּת חָכְמָה, רָאָה אֱלֹהִים לְנָכוֹן לְהוֹשִׁיעַ אֶת הַמַּאֲמִינִים עַל־יְדֵי הַכְרָזָה שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת לְסִכְלוּת. הִנֵּה הַיְּהוּדִים מְבַקְּשִׁים אוֹתוֹת וְהַיְּוָנִים מְחַפְּשִׂים חָכְמָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ מַכְרִיזִים מָשִׁיחַ צָלוּב, אֶבֶן נֶגֶף לַיְּהוּדִים וְסִכְלוּת בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים. אוּלָם לַנִּקְרָאִים הֵן מִקֶּרֶב הַיְּהוּדִים הֵן מִקֶּרֶב הַיְּוָנִים – מָשִׁיחַ שֶׁהוּא גְּבוּרַת אֱלֹהִים וְחָכְמַת אֱלֹהִים. הֵן "סִכְלוּת" אֱלֹהִים חֲכָמָה מִבְּנֵי אָדָם, וְ"חֻלְשַׁת" אֱלֹהִים חֲזָקָה מִבְּנֵי אָדָם.