יוחנן 16:16-33

"עוֹד מְעַט וְלֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתֵנִי וְעוֹד מְעַט וְשׁוּב תִּרְאוּנִי." כַּמָּה מִתַּלְמִידָיו אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "מָה הַדָּבָר שֶׁהוּא אוֹמֵר לָנוּ, 'עוֹד מְעַט וְלֹא תִּרְאוּנִי וְעוֹד מְעַט וְשׁוּב תִּרְאוּנִי' וְגַם 'מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הָאָב'?" הֵם אָמְרוּ: "מַהוּ הָ'עוֹד מְעַט' הַזֶּה שֶׁהוּא אוֹמֵר? אֵינֶנּוּ מְבִינִים מַה הוּא מְדַבֵּר!" יֵשׁוּעַ יָדַע שֶׁהֵם רוֹצִים לִשְׁאֺל אוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: "עַל עִנְיָן זֶה שׁוֹאֲלִים אַתֶּם אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, עַל שֶׁאָמַרְתִּי 'עוֹד מְעַט וְלֹא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתֵנִי וְעוֹד מְעַט וְשׁוּב תִּרְאוּנִי'? אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּבְכּוּ וּתְקוֹנְנוּ וְהָעוֹלָם יִשְׂמַח. אַתֶּם תֵּעָצְבוּ, אֲבָל עִצְבוֹנְכֶם יֵהָפֵךְ לְשָׂשׂוֹן. הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת שְׁרוּיָה בְּעֶצֶב, כִּי הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ. אֲבָל לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה אֶת הַיֶּלֶד אֵין הִיא זוֹכֶרֶת עוֹד אֶת הַסֵּבֶל, בְּשֶׁל הַשִּׂמְחָה כִּי נוֹלַד אָדָם לָעוֹלָם. וּבְכֵן גַּם אַתֶּם עֲצוּבִים כָּעֵת, אַךְ שׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְיָגִיל לְבַבְכֶם, וְאִישׁ לֹא יִקַּח מִכֶּם אֶת שִׂמְחַתְכֶם. בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תִּשְׁאֲלוּנִי דָּבָר. אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, כָּל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ מֵאֵת הָאָב בִּשְׁמִי יִתֵּן לָכֶם. עַד כֺּה לֹא בִּקַּשְׁתֶּם דָּבָר בִּשְׁמִי; בַּקְּשׁוּ וּתְקַבְּלוּ לְמַעַן תִּמָּלֵא שִׂמְחַתְכֶם. אֶת אֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים. תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא אוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים, אֶלָּא בָּרוּר אֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם עַל אָבִי. בַּיּוֹם הַהוּא תְּבַקְשׁוּ בִּשְׁמִי וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאֲנִי אַעְתִּיר לָאָב בַּעַדְכֶם, שֶׁכֵּן הָאָב עַצְמוֹ אוֹהֵב אֶתְכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֲהַבְתֶּם אוֹתִי וְהֶאֱמַנְתֶּם כִּי אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יָצָאתִי. יָצָאתִי מֵאֵת הָאָב וּבָאתִי אֶל הָעוֹלָם; שׁוּב, עוֹזֵב אֲנִי אֶת הָעוֹלָם וְהוֹלֵךְ אֶל הָאָב." אָמְרוּ תַּלְמִידָיו: "הִנֵּה כָּעֵת אַתָּה מְדַבֵּר בְּרוּרוֹת וְאֵינְךָ אוֹמֵר שׁוּם מָשָׁל. כָּעֵת אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ הַכֺּל וְאֵינְךָ צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ. מִסִּבָּה זֺאת אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיָּצָאתָ מֵאֵת אֱלֹהִים." הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "עַכְשָׁו אַתֶּם מַאֲמִינִים?! הִנֵּה תָּבוֹא שָׁעָה, וְהִיא כְּבָר בָּאָה, שֶׁתִּתְפַּזְּרוּ אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ וְאוֹתִי תַּעַזְבוּ לְבַדִּי, אֲבָל אֵינֶנִּי לְבַדִּי מִשּׁוּם שֶׁהָאָב אִתִּי. אָמַרְתִּי לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי שֶׁבִּי יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם. בָּעוֹלָם – צָרָה לָכֶם, אַךְ הִתְעוֹדְדוּ: אֲנִי נִצַּחְתִּי אֶת הָעוֹלָם."